Itzik kala biography of rory

יצחק (איציק) קלה (נולד ב-3 במאי) הוא זמרישראלי ומהבולטים שבז'אנר המוזיקה הים תיכונית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע והיסטוריה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק קלה נולד בירושלים, למשפחה ממוצא כורדי. התייתם מאביו בגיל שלוש. ב בגיל עשר זוהה הפוטנציאל המוזיקלי הטמון בו על ידי הפייטן, רחמים עמר, שאצלו למד קלה נגינה על מנדולינה, גיטרה, עוד ובוזוקי.

לימים סיפר קלה שאת המנדולינה הראשונה שלו קיבל מידי השר יוסף בורג.^[2]

ב בגיל 18 היה קלה לסולנה של להקת "אור חיים", ושירים של הלהקה אף הושמעו בתחנות הרדיו. עם זאת, התרחק בהדרגה קלה מן הלהקה, ומספר שנים מאוחר יותר החל להופיע בלעדיה ובליווי נגנים משלו באירועים ובמועדונים. בשנת יצא אלבומו הראשון, "על הרי הקסטל", שהכיל שירים כורדיים.

מאז הוציא כ אלבומים נוספים, ביניהם אחד שכלל גרסאות כיסוי לשירים עבריים ידועים. במהלך הקריירה שיתף פעולה עם כותבים ויוצרים רבים, בהם עוזי חיטמן, אהוד מנור, אביהו מדינה, שלמה כישור, דני שושן, אלי חוג׳ה תומר עג'ם ואחרים. בין שיריו הבולטים נכללים "אבא נשמה", "תביני אותי", "מאמי מאמי", "אני העבד", "רפאני", "למה לא", "אישה יפה", "אני קורא בשמך", ״חולפות שנים״, ״שאלי״, ״מה קרה לך״ ו"מחפש את הדרך".

ב הוציא בחברת "קוליפון" את אלבומו השני "איציק קלה והכוכבים".

ב הוציא את האלבום "בחצות הליל", בו בלטו: "איש מגבעתיים", ״אימרו שמיים", "את לי ארץ" (לחן: אנריקו מסיאס) וחידושים ל"רגל רוקדת" (במקור: אריס סאן) ו"לבד יושבת" (במקור: חיים משה).

Peter alexander sands biography sample

יגאל חרד עיבד את שירי האלבום, וניגן בגיטרה אקוסטית, וביחד עימו השתתפו בהקלטות חברי להקת "ברוש", יהודה קיסר, וקלה עצמו בגיטרה מזרחית, מזי כהן ופנינה בריק (מלהקת סקסטה) בקולות. שלמה כישור כתב את מרבית שירי האלבום. באותה שנה הקליט והוציא את אחד מלהיטיו הגדולים "מאמי מאמי", למילותיו של שלמה כישור וללחן טורקי (במקור של הזמר איברהים טטליסס), שיצא במקור כסינגל לרדיו ונכלל לאחר מכן בגרסת הדיסק של האלבום "בחצות הליל" (שנקראה "מאמי מאמי").

ב הוציא את האלבום "מלאך שלי", שוב בעיבודים של יגאל חרד, ובהשתתפות של להקת "ברוש" בהקלטות (כמרבית הפקותיו של קלה בשנות ה), האלבום כלל את השיר ״אל נא תלכי״ (שמוכר גם בשם ״טוב לי איתך).

ב הוציא את האלבום "כולנו בחפלה", בו בלטו השירים: "הזוהר לארגוב" (לזכרו של הזמר המנוח), "למה לא", "כמו הרוח" (שהיה הלחן המקורי היחיד באלבום, של קלה עצמו) ו"אימי אימי".

אלי חוג'ה, עוזי חיטמן ושלמה כישור כתבו גרסאות עבריות ללחנים זרים, ויגאל חרד עיבד את שירי האלבום. באותה שנה הוציא קלה גם את האלבום "מכתב אהבה" שכלל את השיר "תמי תני לי צ'אנס", גם כן בעיבודו של יגאל חרד.

ב הוציא את האלבום "אדם ועולמו", שבשונה מאלבומיו הקודמים - מרביתו הכיל שירים מקוריים. בין שירי האלבום בלטו 3 שירים שהפכו למזוהים ביותר עם קלה: "אני העבד" (מילים: עוזי חיטמן, לחן: יורם הראל חיימוב), "אמא" ו"קמנג'ה" (מילים ולחן: דני שושן).

עוד תרמו לאלבום היוצרים: אביהו מדינה, שלמה כישור ואבי רן. חיים חדד עיבד את שירי האלבום, וניגן בקלידים, ועימו השתתפו בהקלטות גם איקי לוי בתופים, רוני בוני בכלי הקשה, מיקי שביב בגיטרה בס, יהודה קיסר בגיטרה מזרחית, אריס נחום, וקלה עצמו בבוזוקי ונגנים נוספים.

ב הוציא את האלבום "כל עוד נאמין" שהוקלט בשנתיים שלפני הוצאתו. האלבום כלל את השיר "בלדה לזוהר ארגוב" (״הו חברי״), שהוקלטה לזכרו של זוהר ארגוב המנוח, וכן ביצוע לשיר "שבחי ירושלים".

עיבודי האלבום נחלקו בין אריה ברקוביץ' לאייל מאנה. אלבום זה נכשל באופן יחסי.

כשנה לאחר מכן, הקליט קלה את הסינגל "בי נשבעתי" למילים של דוד זיגמן (למעשה זה שירו הראשון שזיגמן כתב) וללחן טורקי. השיר זכה להצלחה רבה ונכלל באלבום שנשא את שם השיר ובו בלטו השירים "לא היום ולא מחר", "עייף מהחיים", וכן שיר בערבית "טאלו חבאבנא".

יעקב למאי עיבד את שירי האלבום, ניגן בקלידים ובסינטיסייזר ותכנת תופים והשתתף בו נגן "חי" אחד בלבד, הכנר פליקס מזרחי. בזכות אלבום זה, שב קלה אל קדמת הבמה וזכה להצלחה מחודשת בקרב חובבי הז'אנר.

באותה תקופה הקליט קלה מספר דואטים, בין היתר עם אתי לוי ("עד כלות הנפש" - למילים של דודו ברק וללחן יווני עממי, עיבוד: רובי בן שמעון), וכן עם הזמרת לימור חן ("חומות ומגדלים" - שיר שאורכו לא פחות מ-9 דקות).

ב הוציא את האלבום "והיא איננה", בו בלטו שיר הנושא (מילים של אהוד מנור ללחן יווני), "חוזר מאהבה" (מילים ולחן: דני שושן), "את לי כחלום" (חידוש לשירו של ג'קי מקייטן), "אלוקיי אל תעזבני" (במקור שיר יווני, "אפורו") וגרסה לפיוט המסורתי "צור משלו אכלנו". יניב שושן (בנו של הכותב דני שושן) עיבד את שירי האלבום.

בשנת ביצע את השיר "תפוח האהבה" בדואט עם הזמרת חני מסיקה.

ב הוציא בחברת ההפקות של אבי גואטה את האלבום "אני קורא בשמך", שהוקלט כולו ביוון עם נגנים מקומיים. שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט גדול במוזיקה המזרחית. בנוסף בלטו השירים "אייהה", "מי צריך יותר" ו"בואי ונשכח". עוד כלל האלבום גרסה לשיר "אינתא עומרי" וחידוש לשיר "מה עם הילד", שאת גרסתו העברית הראשונה ביצע חיים משה. את שירי האלבום כתבו יוש גרנות, אהוד מנור, ודודו ברק.

המוזיקאי היווני דמיטריוס רקיציס עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

באותן שנים הוציא קלה בין היתר, אלבום שכולו בערבית, בהפקה של פליקס מזרחי, שכלל בין היתר גרסאות כיסוי לשיריו של פריד אל עטרש, וכן את האלבום “שאלי״, שהוקלט כולו בסלוניקי. שיר הנושא בו בוצע בדואט עם אביהו מדינה, ונטה לסגנון יווני-ערבי.

בשנת חלה עוד תפנית בקריירה של קלה כאשר חבר למעבד הירושלמי תומר עג'ם, יחד הפיקו את האלבום ״שמור עלינו״ שכלל בין היתר את השיר ״ישמח חתני״, שהפך להמנון בחתונות וסלל את הדרך אל מחוץ לירושלים להצלחה גדולה של קלה בעשור הבא, עם מספר אלבומים מצליחים בהפקתו.

בשנת הוציא את השיר "מחפש את הדרך" (מילים: ארלט ספדיה, לחן: טורקי - במקור של הזמר איברהים טטליסס, עיבוד: תומר עג'ם) שזכה להצלחה עצומה והביא להוצאת האלבום שנושא את שם השיר, שכלל שני שירים חדשים בלבד: "מחפש את הדרך", ו"ספרי לי" (שבוצע גם בדואט עם הזמר תמיר גל באותה שנה, בעיבוד שונה). שאר האלבום למעשה, מורכב מביצועים לשירים ישנים שלו, על העיבודים שהקליט תמיר גל באלבומו "שר איציק קלה" בשנת , בעיבודים של שי ראובני ועלי אורלו.

בין היתר נכללו באלבום זה "אמא", "שנים ללא תקווה", "אל נא תלכי" ו"כמו הרוח".

בספטמבר הוציא את האלבום "תביני אותי" ששיר הנושא שלו הפך ללהיט, וכלל בין היתר את השיר ״אבא נשמה״ (מילים ולחן: צדי אור, שלמעשה הקליט את השיר לראשונה, לפני קלה), שנחשב כבר למעל ל-2 עשורים כשיר המזוהה ביותר עם קלה, ואחד מהשירים האהובים ביותר בז׳אנר, עם אין ספור גרסאות כיסוי.

כמו כן נכלל באלבום גם "מחפש את הדרך" שנכלל באלבומו הקודם ב-2 גרסאות: גרסת סולו, וגרסת הדואט עם שלומי שבת. את השירים ללחנים יווניים וטורקיים, כתבו: ארלט ספדיה, אל חוג’ה, יוסי גיספן, צדי אור ותומר עג’ם.

במרץ הוציא את האלבום "תסתכלי לי בעיניים" שכלל את "עד יום מותי", "רפאני", ״את הפרח שגידלתי״, ״או שכן או שלא״, ו-2 רצועות בונוס: חידוש ל"קול קורא במדבר" (מקור: אהובה עוזרי) ורמיקס ללהיט "מחפש את הדרך".

אילן לב (מי שבעבר ליווה את קלה בהופעתיו על קלידים) ואלי מלמד עיבדו והפיקו מוזיקלית את שירי האלבום, שזכה אז להצלחה רבה.

בשנת הוציא קלה את האלבום "מתגעגע", שאופיין בסגנון "פופ-ים תיכוני" לצד בלדות שקטות. האלבום כלל את הלהיט "אישה יפה" (מאמי מאמי) וכן את השיר "רק איתך". אילן לב ואלי מלמד עיבדו את שירי האלבום.

למרות הקריירה הארוכה והעשירה, קלה מעולם לא התפרסם תקשורתית כמו חיים משה, ישי לוי, זוהר ארגוב ואחרים. המוזיקה שלו הגיעה בעיקר לאנשים המתמצאים בתחום, עד שהפתיע כאשר הצליח למלא עד אפס מקום את תיאטרון קיסריה באוגוסט ^[3]

בשנת התארח בשיר הזכייה בגביע המדינה בכדורגל / אצל עידן עמדי ביחד עם שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף.

קלה נשוי לציונה, אב לארבע בנות וסב לשישה נכדים. מתגורר בירושלים, ב בנובמבר נפצעה אשתו בפיגוע על ידי ארבעה זורקי אבנים פלסטינים סמוך לביתר עילית.^[4] באוקטובר נפטרה בתו מעיין ממחלת הסרטן, בה לקה עצמו בעבר והחלים ממנה.^[5] ב בפברואר הוציא קלה שיר בשם "לילדתי מתגעגע" אותו הקדיש לבתו המנוחה ולהרוגי טבח שבעה באוקטובר.^[6]

פרשיות מס הכנסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלה היה מעורב במספר פרשיות מס מול שלטונות מס הכנסה:

בין אלבומיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אתר האינטרנט הרשמי של איציק קלה(הקישור אינו פעיל, )
• איציק קלה, דף שער בספרייה הלאומית
• איציק קלה בריאיון לאתר בטריבונה
• בן שלו, אחרי 40 שנות קריירה איציק קלה הגיע לקיסריה, באתר הארץ, 28 בינואר
• אבי שושן, מוזיקה קלה מדי, באתר ynet, 14 במרץ
• הדס בשן, שיכון ותיקים, באתר ynet, 7 באפריל
• רונית מזרחי, בגובה העיניים עם איציק קלה, באתר nrg&#;, 20 בנובמבר
• אבי שושן, "הצלחת המזרחית נעלמת בגלל הצעירים", באתר ynet, 10 בדצמבר
• אבי שושן, "הייתי בטוח שזו ההופעה האחרונה שלי אי פעם.

  חזרתי הביתה ובכיתי עד הבוקר", באתר "ידיעות אחרונות", 14 באוגוסט

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]